<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חביבא בר סורמסי</h1>
<h2>דף פה:</h2>
רב חביבא בר סורמסי. גר' באגדה דהשוכר את הפועלי' אמ' רב חביבא אישתעי לי רב חביבא בר סורמסי חזי לי ההוא מרבנן דהוה אליהו ז"ל שכיח גביה דמפניא הוו שפירין עיניה לצפרא דמיין כדמקלין בנורא אמרי ליה מאי האי וכו' עד אתו כמין תרין בוטטי דנורא וכו'. פי' רבנא נתן בערך בטט (ניצות) [נצוצות] של אור למחר אזלי אשתטחי אמערתיה אמינא מתניתא דמר קא מתניתא ואיתסאי. ותימ' דלא מייתי להא התם במס' ברכות פ' מי שמתו [י"ח ע"ב] דפליגי בני ר' חייא אי ידעי מיתי בעובדי [ד]חיי או לא וכך נמי במעשה דר' חייא ור' יונתן דהוו מסגי ביני קברי, וא"ל ר' חייא לר' יונתן דלישקליה לתכילתיה כי היכי דלא (ליחלפינהו) [לחרפינהו] א"ל ר' יונתן ומי ידעי והכתי' וכו' עד דא"ל ר' חייא דודאי ידעי. ובמסקנא דהת' מייתי [ברכות י"ט ע"א] ויאמר י"י אל משה זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר, מאי לאמר אמ' לו הקב"ה למשה לך אמר להן לאברה' יצ' ויעק' שבועה שנשבעתי לכם קיימתיה לבניכם, ולמ"ד ידעי למה ליה למימ' להו לאחזוקי טיבותא למשה. הכא משמ' למ"ד דלא ידעי ה"מ מילתא דממילא ודעלמ' אבל במילת' דתלי בהו קצת ידעי כה"ג דמודעי להו כי הכא, וכי ההיא דמס' סוטה פ' אילו נאמרין הל' דמרגלים [ל"ד ע"ב], דגר' התם ויבא עד חברון מלמד שהלך כלב ונשתטח על קברי אבות אמ' אבותי בקשו עלי רחמים ולא דייק התם כלום, משום דכי מודעא להו במילתא דקצת תלי בהו ידעי וכלב בשביל ארץ ישר' הוה אזיל. והאי צורבא מרבנן בעי רחמי ואשתטח אקבריה (מילתא דאתיק) מדאיסתכל בגוהרקא דר' חייא ואתסי כד אזכריה דמתני מתניתיה דבכה"ג ידעי ומהני זכותיהן. ובמילתא דתלי ביקריהו דרבנן ידעי כי ההיא דהגוזל בתרא [ב"ק קי"ז ע"א] דרב כהנא ור' יוחנן דאמ' לה ר' יוח' לעכנא דהות הדירא למערתיה דרב כהנא דלא פתחא עד דאמ' לה יכנס תלמיד אצל הרב. וכן עכנא דפתחא וקבלה לר' אלעז' בר' שמעון [ב"מ פ"ד ע"א], ואע"ג דאיכ' למידחי למימ' ההיא בעכנא הוא דתלי מילתא משום דהוה מנטרא למערתא מיהו הא מסקינן התם דיומא חד דחזת דביתהו דר' אלעז' בר שמ' לההוא ריחשא דנפק מאוניה ואיתחזי לה בחלמא מאי טעמ' משום דלא לחלוש דעתה. וכי הא דגר' בפירקי דחסידי [תענית כ"ג ע"ב] דר' מני בריה דר' יונה דהוו מצערי ליה דבי נשיאה ואזל אישתטח אמערתיה דאבוה וכד חלפי התם אינקיטו כרעי (בווסוותא) [דסוסוותייהו] עד דקבילו עליהן. ואע"ג דפרכי' התם [ברכות י"ח ע"ב] והכתי' יכבדו בני' ולא ידע, מיהו כי מודעי להו במילתא דביקרייהו תלי מהני. וכההי' דחזקת הבתי' הל' דר' בנאה [ב"ב נ"ח ע"א]. ההוא אמגושא דהוה מחטט שכבי כי מטא מערתיה דרב טובי בר מתנא תפסיה עד דאתא אביי ופייסיה ושבקיה, (ולישני) [ולשנה אחריתי] כי הדר אתא לא שבקיה אע"ג דאתא אביי עד דאייתי מספרא וגזייה לדיקניה. וכההיא דשבת פ' שואל אדם [קנ"ב ע"ב] הנהו קפולאי דהוו קא קפלי בארעא דרב נחמן בר יצחק נחר בהו ר' אחי בר יאשיה. אתא רב נחמן בר יצחק לגביה ושקל וטרא בהדיה ופריש ליה קראי דרמא ליה. וקודשא בריך [הוא] תבע ביקריהון דרבנן וידעי במילתיהו בכה"ג משום דנפיש זכותייהו כדמסיים התם [ב"מ פ"ד ע"ב] דר' שמע' בן יוחי איתחזי לרבנן ואמ' להו פרידא אחת יש לי ביניכם ואי אתם רוצים להביאה אצלי ואיעסקו ביה בר' אלעזר בריה במעלי יומא דכיפורי.
